לפעמים אני מרגישה שבא לי שקט, לא בא לי אף אחד שייקרא לי אמא, שאף אחד לא יאמר "אמא אני רעב", "אמא משעמם לי", "אמא בואי רגע"... לא בא לי את כמות ההודעות המטורפת בווטצאפ מהקבוצה של ד'2 עם הורים, בלי הורים, גן שקדים, צהרון, חוג כדורסל, חוג ריקוד וקבוצת אלוהים יודע מה שיעדכנו מה צריך להביא מחר, על הכינה נחמה שהגיעה לגן, על איזה מבחן יש בשבוע הבא באנגלית וחשבון... לא בא לי לבשל ולנקות ולכבס..ושוב לכבס ושוב לכבס...וזה בלי שהתחלתי לעבוד בעבודה במשרה מלאה ולהגיש את העבודה בקורס...בא לי אוויר!!!
גם את מרגישה ככה? סימן שאת צריכה אוויר...
השיגרה היומיומית של ניהול בית, עבודה, אימהות, זוגיות שואב מאיתנו אנרגיות רבות, זה באמת לא פשוט לגנג'ל את הימים. אני פוגשת המון אמהות שלא נשאר להם אוויר והן מרגישות תסכול רב.. עם כל האהבה, התסכול יוצא בכעס על בן הזוג או על הילדים, כי איתם הכי נוח להוציא אותו. האווירה בבית לא נעימה בכלל והזמן לא איכפת לו, הוא ממשיך לו בשלו, עובר יום עוד יום ככה ואת מרגישה שאת חייבת לעצור ולקחת אוויר...
נכון... אבל מה אפשר לעשות את שואלת? הרי אי אפשר לוותר על שום דבר...
קודם כל להבין שאת לא לבד פה..."צרת רבים חצי נחמה"...גם אני הייתי שם ויש לי עדיין מצבים שאני שוכחת לקחת לי אוויר ועוד אמהות רבות חוות את זה, אבל אחרי שהבנו לא נישאר בצד הפסיבי של העניין.
לבדוק אם מה שאני הולכת לעשות - אני צריכה או אני רוצה?- לא מיד לקפוץ ולעשות הכל. כאשר אנחנו עושות דברים כי אנחנו רוצות התחושה שונה. אז נכון שאנחנו לא יכולות לעשות רק מה שאנחנו רוצות אבל זה יכול להיות סנן ראשוני של כמה דברים שהמטרה שלהן לא מקדמת אותנו.
למלא מצברים ולרוקן את מיכל ההקשבה- חשוב לזכור שלפני שאנחנו הכל, לפני שאנחנו אישה של, אמא של, בת של, עובדת של..אנחנו בנות אדם שזקוקות למשהו שיימלא לנו את המצברים וירוקן את המיכל ההקשבה שלנו שמתמלא לו במהלך היום במיליון משימות ודאגות. לכל אחת יש דבר אחר שעושה לה טוב, כך שאת צריכה למצוא מה הדבר (ספורט, פגישה עם חברה, לשבת מול הים, כוס קפה חם, סדרה בנטפליקס, דייט עם הבעל) ולנעוץ אותו ביומן ולגרום לו לקרות. רק כאשר נמלא מצברים ונדאג שהמיכל הקשבה שלנו יתרוקן נוכל להכיל את הילדים שלנו ואת המשימות הבלתי נגמרות. אנלוגיה נפלאה לטעמי, בהדרכה במטוס מסבירים להורים לשים ראשית הן את החמצן ורק אז לילדים שלהם. אנחנו חייבות אוויר כדי לתת למישהו אחר.
ניהול הזמן - יש כל מיני שיטות לנהל ולארגן את הזמן, ההמלצה שלי היא לעשות רשימה ולחלק אותה ביומן לפי ימים. זה חשוב מכמה סיבות: * לבדוק שזה ריאלי ובאמת נכנס בזמן הנתון *לנעוץ דברים חשובים (זמן עם הילדים, בן הזוג, חברות, עם עצמך) *לבדוק האם אני זו שחייבת לבצע את המשימה או שאפשר לבקש עזרה (בתוך הבית או עזרה חיצונית) וזה מוביל אותנו לסעיף הבא
לבקש עזרה- בקשת עזרה זה נושא מורכב, יש מי שזה מובן לה מאליו ויש את מי שאין מצב שתבקש עזרה. יש שני דברים שחשוב להבין, ראשית אנחנו יכולות לעשות הכל זה ברור, הרי אנחנו נשים אבל זה הרבה פעמים מגיע למצב שאין לנו אוויר וזה מוביל אותנו לתסכול. שנית, כאשר אנחנו מבקשים עזרה אנחנו מאפשרים למישהו אחר להרגיש תורם ומועיל ואם נעודד אותו על העזרה בכלל הוא יעוף... אז תחלקו את המשימות עם בן הזוג, בילדים, בהורים, דודים, חברים, עזרה בתשלום.
לשחרר ולהיות סלחניות עם עצמנו- אנחנו באמת משקיעות ועושות מה שאנחנו יכולות, אז הבית לא יהיה מתוקתק להפליא, יהיה כמה ימים שהם יאכלו גאנק פוד, ילכו לישון קצת אחרי הזמן...לא יקרה דבר, הרוגע שלך והאווירה הנעימה חשובים הרבה יותר. זכרו אף אחד לא מושלם ואין באמת סופרווימן :) תהנו מעכשיו ואל תחכו שהאושר יהיה כשיהיה רגוע יותר...
אתן אלופות כאשר אתן דואגות לעצמכן לאוויר!
כל הבית שלכן זוכה
בעלי נוהג לומר HAPPY WIFE, HAPPY LIFE
באהבה ממני
Comments